האם ניתן להעלות את שיעור אחוזי ההצבעה בישראל? מסמך מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לרגל הבחירות בוחן את הסוגיה באמצעות השיטות הנהוגות בעולם הכוללות בחירות מקוונות, מתן אפשרות הצבעה לאזרחים השוהים מחוץ למדינה, חובת הצבעה באמצעות סנקציות כבדות בשל אי הצבעה ואף סקרו מחקרים שבחנו אפשרות של שימוש בלחץ חברתי ועוד.

במסמך ניתן לראות כי שיעור ההצבעה בישראל בבחירות לכנסת ה-20 עמד על 72.3 אחוזים בממוצע, כאשר שיעור ההצבעה ביישובים חרדים עמד על 82.5 אחוזים וביישובים לא יהודים אחוז ההצבעה עמד על 63.5 אחוזים בלבד.

הנתונים על שיעורי ההצבעה בבחירות האחרונות במדינות שונות ב-OECD מעידים על חוסר האחידות בתחום זה: שיעור הצבעה גבוה יחסית נמצא בשוודיה (87.2) ובדנמרק (85.9); שיעור הצבעה נמוך יחסית נרשם ביוון (63.9) וביפן (52.7). שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות בישראל לכנסת ה-20 מיקם את ישראל במרכזה של התפלגות המדינות כפי שתוכלו לראות בדו"ח.

ברוב מדינות העולם, הזכות להצביע בבחירות הכלליות היא מגיל 18. יש מדינות מעטות שנקבע בהן גיל הצבעה נמוך מ-18, ובהן אוסטריה, ברזיל וארגנטינה. אחד הטיעונים בעד הורדת גיל זכות ההצבעה הוא שזכות הצבעה בגיל צעיר יותר עשויה לעודד מעורבות של צעירים במערכת הפוליטית, ועשויה להעלות את שיעור ההצבעה. עם זאת, במחקרים אחדים שבהם נבחנה השפעת צעד זה על שיעורי ההצבעה נמצא שהורדת הגיל לא הביאה להעלאת שיעור ההצבעה. סיבה אפשרית היא ששיעור ההשתתפות של הצעירים בני (25-18) הוא נמוך משיעור ההשתתפות של יתר בעלי זכות הבחירה.